הצהרת הון הינה תמונת ראי למצב הונו של הנישום (בעל התיק במס הכנסה) לנקודת זמן מסוימת, מטרתה בין היתר היא לסייע לפקידי השומה לגלות הכנסות נוספות, שלא דווחו או הוסתרו מהדוחות הכספיים.

באמצעות הצהרת ההון ניתן לקבל תמונה מפורטת ומדויקת יותר אודות הונו הנקי של הנישום, וכיוצא מכך ניתן לבחון את סבירות הכנסותיו.

הצהרת ההון למעשה קובעת את סבירות רמת הכנסתו של הנישום. קביעת ההכנסה באמצעות הצהרת הון מתבססת בין היתר על העיקרון, שההון (רכושו) של הנישום - לרבות ההוצאות שלו - מקורו בהכנסות או תקבולים כלשהם, וחייבת להיות מידה סבירה לאמיתות הנתונים.

​

במקרה שהונו של הנישום גדל, או שנמצאו עבורו הוצאות שהן מעבר להוצאות המחיה שלו, מבלי שניתן עבורן הסבר על אודות הגידול בהון, עלול פקיד השומה לדרוש הסברים. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול במספר הנדרשים למלא הצהרת הון, ובין אותם ״עולים לרגל״ נמצאים כל אלו אשר פתחו תיק במס הכנסה ונכנסו לרשת המס, בין אם הקימו עסק עצמאי (עוסק מורשה או פטור) ובין אם הקימו חברה בע"מ, ונדרשים להגיש הצהרת הון ראשונה למס הכנסה, אך הם אינם לבד, ישנם גם אלו, שלרשות המסים יש לגביהם מידע על רכישת נכסים (לדוגמה רכישת מקרקעין/רכב יוקרה), ו/או על קבלת הכנסות שלא דווחו, וכפועל יוצא מכך אינם חוייבו במס כלשהו.

​

לגבי המשקיעים בשוק ההון ישנם מקרים חריגים בהם משקיע עשוי להידרש להגשת הצהרת הון, כאשר ביצע מספר רב של פעולות קנייה ומכירה, כך שפעילותו הפכה מפעילות הונית לפעילות עסקית, או לחילופין במקרה שהגיע לשיעור החזקה של 10% מהזכויות בחברה מסוימת. משקיעים המבצעים עסקאות רבות בשוק ההון, עשויים להיות חשופים לכך שמס הכנסה יכיר בהכנסתם ממכירת ניירות ערך כהכנסה עסקית.

​

לאמור לעיל ישנה משמעות מכרעת שכן שיעורי המס שיחולו עליה הינם שיעורי מס הרגילים של היחיד לפי הכנסתו העסקית (המס השולי במקרה הנ״ל נכון לשנת 2022 הינו 48%-50%) ולא כהכנסה הונית שעליה יחולו שיעורי מס רווח הון (25%-30%). במקרה שהפעילות תסווג כפעילות עסקית, הרי אותו משקיע יידרש על-ידי מס הכנסה בהגשת דוחות ובין היתר להצהרת הון.

ישנה חשיבות מכרעת להצהרת הון ראשונית שכן היא מהווה יצירת בסיס הון ידוע לצורך השוואה עם הצהרת ההון הבאה, שאותה יידרש הנישום להגיש בשנים הבאות.

הדרישה להצהרת הון, שאותה נדרש הנישום להגיש לראשונה, מתקבלת בדרך-כלל לאחר מספר חודשים/שנה (תלוי בהחלטת רשות המיסים) מיום פתיחת העסק, והיא ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לדרישה.

המועד להגשת הצהרת הון הוא בדרך-כלל תוך 120 יום ממועד קבלתה, ואחת ל-4-5 שנים נשלחת דרישה להגשת הצהרת הון על-ידי רשויות המס.

פירוט הצהרת ההון מכיל את הון הנישום המורכב מהנכסים (העסקיים והפרטיים) בניכוי ההתחייבויות שלו בארץ ובחו"ל. הנישום נדרש לדווח על היקף ההון הכולל של התא המשפחתי, ולכן יש לכלול בהצהרת ההון גם את בת/בן הזוג וילדי הנישום שלהם טרם מלאו 18 שנה.

שיטת הרישום בהצהרת הון הינה חשובה ומכרעת, הרישום בהצהרת ההון הוא על בסיס עלות - הפריטים בהצהרת ההון נרשמים במחיר ששולם (עלות) בעת רכישתם ולא בערכם האמיתי בשוק (שווי). כלומר, יש להציג כל נכס בהתאם לסכום ההשקעה בפועל.

לדוגמה, ניירות ערך של חברה נסחרת בעלות של 200,000 ש״ח, והשווי שלהם ליום הצהרת ההון הוא כ-400,000 ש״ח. מאחר שהצהרת ההון נערכת על בסיס מחירי עלות, נדרש ממנו להציג את ניירות הערך בסכום העלות ולכן יציגם בסך של 200,000 ש״ח בלבד.

במסגרת הצהרת ההון יש להצהיר גם על נכס שנתקבל במתנה או בירושה, אשר יירשם בהצהרת ההון בעלות סמלית של 1 ש"ח. אולם אם הושקעו בנכס כספים נוספים, יש להוסיף את העלויות בהתאם (יש לשמור מסמכים אשר קשורים למתנות וירושות).

מבט כללי על טופס הצהרת ההון ובמסגרת האמור בטקסט זה, אנו עדים לכך כי מסמך הצהרת ההון אינו מנוסח בבהירות, והוא ניתן לפרשנויות שונות. על כן, בטרם מילוי הטופס והגשתו למס הכנסה, יש לנקוט משנה זהירות ולהיוועץ עם גורם מקצועי מוסמך אודות הכנת הצהרת ההון.

איחור או אי מילוי טופס הצהרת הון, יוביל לקבלת תזכורת בדואר רשום.

בהמשך ייתכן כי בעקבות אי-היענות לבקשת הדרישות או בעקבות משלוח הדרישות, יידרשו היחידים שאליהם הגיעו הדרישות להגיש דוחות אישיים בגין מספר שנים אחורה, או לחילופין רשויות המס יפתחו תיקים למי שלא השיב. מיותר לציין אי-הגשת הדוח או השמטת פרטים מהוות עבירה על-פי פקודת מס הכנסה.