עוסק פטור
בישראל, נקבע כי עוסק פטור הוא עוסק הפטור מגביית מס ערך מוסף (מע"מ) בגין עסקאותיו ואינו רשאי לקזז מע"מ בגין תשומותיו. רשות המסים הינה האוטוריטה לעניין עוסקים פטורים וקובעת את מדרגת ההכנסה בה יוכר עוסק כפטור, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.
עוסק פטור הוגדר בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו 1975 כעוסק שמחזור עסקאותיו בשנה אינו עולה על
סכום הקבוע בחוק (נכון לשנת 2022 הסכום עומד על 102,292 ש״ח), הסכום הנ״ל מתעדכן מדי שנה
על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן. למרות האמור לעיל ישנה רשימה של עסקים שאינם יכולים להירשם במע"מ כעוסק פטור אלא חייבים להירשם כעוסק מורשה.
הרשימה מונה בין היתר את בעלי המקצועות הבאים:
מקצועות חופשיים כגון: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים,
יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, אופר, וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.
נותני שירותים לגבי: מופע אומנותי, לרבות הנחייה, בניית תפאורה, הכנה בדיקה ופקוח על מבחנים,
הרצאה, הוראה, כתבנות, קצרנות, תרגום, כתיבה, עריכה, פישור.
בעל בית ספר לנהיגה, מתווך מקרקעין, בעל בית ספר לרבות גן ילדים, סוחר ומתווך רכב, וחברה.
במידה ונמצאת ברשימה זו עליך להיות מסווג כעוסק מורשה.
עוסק מורשה
עוסק מורשה בהגדרה הינו עוסק אשר חייב בגביית מע"מ על הכנסותיו, ומכאן גם זכותו לקזז מע"מ על הוצאותיו. עסק שסכום העסקאות השנתי שלו גבוה מ- 102,292 ש"ח (נכון לשנת המס 2022 - הסכום מתעדכן אחת לשנה) חייב להרשם כעוסק מורשה, ולא יכול להיות עוסק פטור.
ישנם בעלי עיסוק אשר אינם יכולים להיות מסווגים כעוסק פטור (כפי שכבר ראינו בהגדרת עוסק פטור) כגון: מתווך נדל"ן, רופא, אדריכל, אגרונום, הנדסאי, חוקר פרטי, יועץ מס, טכנאי, מנהל חשבונות ועוד ולכן עסקים אלו מלכתחילה ייכנסו להגדרת עוסקים מורשים. ההבדל המהותי מבחינת רשויות המיסים בין עוסק ״פטור״ לבין עוסק ״מורשה״ היא כפי שראינו בהגדרה - המע״מ.
גביית המע״מ תתבצע אחת לחודש או חודשיים על פי החלטת מס ערך מוסף (מושפע בעיקר ממחזור העסקאות של העסק). לצורך התחשבנות מול הלקוח עוסק מורשה מוסיף לחשבון העסקה את סכום המע״מ בעבור כל מוצר/ שירות (למעט מקרים ספציפים אשר הוגדרו בחוק לדוגמה אילת) מע״מ זה גם נקרא בעגה המקצועית מע״מ עסקאות.
שיעור המע"מ נכון לשנת 2022 הינו 17% וסכום זה עשוי להתעדכן במשך השנים. האחריות להעברת המע"מ (למדינה) הינה של בעל העסק. הסכום הנ״ל כאמור, ישולם אחת לחודש או לחודשיים עד ה-15 לחודש העוקב (שלאחר מכן), הדרך להעברת התשלום הינה באמצעות פנקס המונפק על ידי מס ערך מוסף ונשלח לנישום או באמצעות אתר האינטרנט של רשות המיסים.
עוסק מורשה זכאי להתקזז על המע"מ ששילם (מע״מ עסקאות), בעוד שמע״מ זה סייע לו לייצר הכנסה בעסק שלו, לצורך כך עליו לקבל חשבונית מס (לא קבלה) ובמע״מ זה נקרא בשפה המקצועית מע״מ תשומות. בסוף כל תקופה נעשית התחשבנות בין מע״מ עסקאות ובין מע״מ התשומות וההפרש משולם/מזוכה בגין אותה תקופה (כאשר מע״מ תשומות גבוה ממע"מ עסקאות נקבל זיכוי ממע״מ).
חשוב לציין כי המחוקק הגדיר העלמת מע"מ או אי תשלום מע"מ במועד כעבירה פלילית שדינה מאסר בפועל.
לכל עוסק מורשה ישנו מספר עוסק אשר הינו בעצם תעודת הזהות של העסק, בדרך כלל המספר הנ"ל זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק (למעט במקרים של שותפות/חברה ומקרים מיוחדים אחרים).
יתרונות עוסק מורשה לעומת עוסק פטור:
-
הזדכות על המע"מ בהוצאות השייכות לעסק (מע"מ תשומות)
-
תדמית והגבלה, ישנם עסקים שאינם מוכנים לעבוד עם עסקים פטורים
-
אין הגבלה על המחזור העסקי
-
יכולת להוציא חשבונית מס
חסרונות עוסק מורשה לעומת פטור:
-
חובת תשלום מע"מ על כל עסקה (כיום 17%)
-
כניסה למעגל המע״מ
-
שכר טרחה ליועץ מס/רואה חשבון גבוה יותר לעומת עוסק פטור
-
התחשבנות יקרה יותר מול הלקוח בשל מרכיב המע״מ
אז מה צריך כדי לפתוח עוסק מורשה:
לצורך פתיחת עוסק מורשה במע"מ יש למלא ולצרף את המסמכים הבאים:
1. טופס פתיחת תיק במע"מ
2. צילום תעודת זהות
3. אישור על ניהול חשבון בנק או שיק מבוטל
4. תעודה על הכשרה מקצועית
5. חוזה שכירות של בית העסק ( אין צורך אם העסק עובד מהבית )
איך עוברים מעוסק מורשה לעוסק פטור?
עסק מורשה, שמחזור העסקאות שלו ירד ועמד שנתיים רצופות למטה מן הסכום המחייב רישום כעוסק מורשה, ירשום אותו המנהל מיזמתו או לפי בקשת העוסק, כעוסק פטור. הוראה זו לא תחול על מי שנקבע לגביו שיהיה עוסק מורשה אף אם מחזור העסקאות שלו נמוך מהסכום. במקרים מיוחדים, ניתן לעבור גם במקרים אחרים אך הדבר נתון לשיקול דעת מס ערך מוסף ולהחלטת האחראי.
איך עוברים מעוסק פטור לעוסק מורשה?
כאן כבר החיים יותר קלים, על מנת להפוך עוסק פטור פעיל לעוסק מורשה יש לעבור את סכום התקרה של עוסק פטור (102,292 ש״ח נכון לשנת 2022) ולדווח על כך למע"מ, ישנה חובה חוקית לדווח למס ערך מוסף מיד עם מעבר הסכום המוגדר בחוק. במקרים מיוחדים ניתן לעבור גם במקרים אחרים אך הדבר נתון לשיקול דעת מס ערך מוסף ולהחלטת האחראי.
מתלבטים מה כדאי לי להיות?
אנו ממליצים לך להתייעץ עם בעל מקצוע לפני פתיחת התיק על מנת לדעת מהי ההגדרה הטובה ביותר עבורך על מנת שלא לעשות טעויות מול רשויות המיסים.
חברה בעירבון מוגבל (בע"מ)
חברה בע"מ הינה גוף משפטי המאוגד מתוקף חוק החברות, והיוסדה מתבצע בפועל עם רישומה ברשם החברות. מבחינה חוקית כל אדם רשאי לייסד חברה בתנאי שמטרת יסודה ועיסוקה עומדים בהגדרות החוק. ייתכן וחברה תהיה מורכבת מבעל מניות אחד בלבד אשר יכול למכור, או להעביר את מניותיו לאדם אחר.
יסוד חברה מצריך תקנון אשר כולל את הנושאים הבאים:
-
שם החברה
-
מטרת החברה
-
פרטים בדבר הון המניות
-
מידע בדבר הגבלת האחריות של בעלי המניות
כמו כן חשוב לציין את הזכויות והחובות של בעלי המניות, ואופי ניהול החברה. חשוב לציין כי חברה הינה אישות משפטית נפרדת לכל דבר ועניין, כלומר יכולה לתבוע ולהיתבע. ההגדרה המשפטית לחברות היא בד"כ בע"מ כלומר "בעירבון מוגבל".
הרעיון שעומד מאחורי חברה "בעירבון מוגבל" הינו מצב בו בעלי המניות יהיו חבים בחובות החברה במקרה של פשיטת רגל או קריסה אך ורק עד גובה הון המניות הבלתי נפרע שלהם. למרות האמור לעיל ישנם מקרים בהם בחברה בע"מ ננקטו סיכונים אשר אינם קבילים בעולם העסקים, במקרים אלו (כאשר הוכח כי החברה פעלה שלא בתום לב וכן קרטריונים נוספים) ניתן יהיה לחייב את בעלי החברה להחזיר חובות לנושי החברה. מקרים אלו נידונים בבתי משפט ובהגה המקצועית נקראים "הרמת מסך" שלמעשה מחייבים את בעלי המניות (מרימים מעליהם את המסך), למרות האישות המשפטית הנפרדת של החברה.
הבנקים בשנים האחרונות למעשה מחתימים מראש במקרים רבים את בעלי החברה על ערבות אישית במידה והחברה לא תעמוד בחובותיה.
המסמכים הדרושים להקמת חברה:
-
בקשה לרישום חברה: המסמך מפרט אודות פרטים ראשוניים של החברה. בנוסף, בתוך הבקשה ישנו תצהיר לבעל המניות המייסד של החברה החתום על הבקשה, המצהיר על נכונותו להקים חברה.
-
הצהרת דירקטורים: הדירקטור או הדירקטורים הראשונים של החברה, צריכים להצהיר גם הם על נכונותם לכהן כדירקטורים ראשונים בחברה.
-
אגרת רישום חברה: האגרה הנדרשת לתשלום אגרת רישום חברה, משתנה מעת לעת, על פי רוב הסכום מתעדכן בתחילת השנה האזרחית, אך יש להתעדכן במשרדי רשם החברות בדבר גובה האגרה. כדאי לשים לב שיש לשלם גם אגרה נוספת (של מספר שקלים בלבד) לצורך קבלת עותק נאמן למקור של תקנון החברה.
-
תקנון החברה: תקנון החברה יכול לכלול נושאים שונים ומגוונים אותם מעוניינת החברה ו/או בעלי המניות להסדיר בינם לבין עצמם בכל הקשור לניהול החברה התנאים והשינויים הקשורים בחברה (ראה פירוט מעלה)
הצהרת הון
הצהרת הון הינה תמונת ראי למצב הונו של הנישום (בעל התיק במס הכנסה) לנקודת זמן מסוימת, מטרתה בין היתר היא לסייע לפקידי השומה לגלות הכנסות נוספות, שלא דווחו או הוסתרו מהדוחות הכספיים.
באמצעות הצהרת ההון ניתן לקבל תמונה מפורטת ומדויקת יותר אודות הונו הנקי של הנישום, וכיוצא מכך ניתן לבחון את סבירות הכנסותיו.
הצהרת ההון למעשה קובעת את סבירות רמת הכנסתו של הנישום. קביעת ההכנסה באמצעות הצהרת הון מתבססת בין היתר על העיקרון, שההון (רכושו) של הנישום - לרבות ההוצאות שלו - מקורו בהכנסות או תקבולים כלשהם, וחייבת להיות מידה סבירה לאמיתות הנתונים.
במקרה שהונו של הנישום גדל, או שנמצאו עבורו הוצאות שהן מעבר להוצאות המחיה שלו, מבלי שניתן עבורן הסבר על אודות הגידול בהון, עלול פקיד השומה לדרוש הסברים. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול במספר הנדרשים למלא הצהרת הון, ובין אותם ״עולים לרגל״ נמצאים כל אלו אשר פתחו תיק במס הכנסה ונכנסו לרשת המס, בין אם הקימו עסק עצמאי (עוסק מורשה או פטור) ובין אם הקימו חברה בע"מ, ונדרשים להגיש הצהרת הון ראשונה למס הכנסה, אך הם אינם לבד, ישנם גם אלו, שלרשות המסים יש לגביהם מידע על רכישת נכסים (לדוגמה רכישת מקרקעין/רכב יוקרה), ו/או על קבלת הכנסות שלא דווחו, וכפועל יוצא מכך אינם חוייבו במס כלשהו.
לגבי המשקיעים בשוק ההון ישנם מקרים חריגים בהם משקיע עשוי להידרש להגשת הצהרת הון, כאשר ביצע מספר רב של פעולות קנייה ומכירה, כך שפעילותו הפכה מפעילות הונית לפעילות עסקית, או לחילופין במקרה שהגיע לשיעור החזקה של 10% מהזכויות בחברה מסוימת. משקיעים המבצעים עסקאות רבות בשוק ההון, עשויים להיות חשופים לכך שמס הכנסה יכיר בהכנסתם ממכירת ניירות ערך כהכנסה עסקית.
לאמור לעיל ישנה משמעות מכרעת שכן שיעורי המס שיחולו עליה הינם שיעורי מס הרגילים של היחיד לפי הכנסתו העסקית (המס השולי במקרה הנ״ל נכון לשנת 2022 הינו 48%-50%) ולא כהכנסה הונית שעליה יחולו שיעורי מס רווח הון (25%-30%). במקרה שהפעילות תסווג כפעילות עסקית, הרי אותו משקיע יידרש על-ידי מס הכנסה בהגשת דוחות ובין היתר להצהרת הון.
ישנה חשיבות מכרעת להצהרת הון ראשונית שכן היא מהווה יצירת בסיס הון ידוע לצורך השוואה עם הצהרת ההון הבאה, שאותה יידרש הנישום להגיש בשנים הבאות.
הדרישה להצהרת הון, שאותה נדרש הנישום להגיש לראשונה, מתקבלת בדרך-כלל לאחר מספר חודשים/שנה (תלוי בהחלטת רשות המיסים) מיום פתיחת העסק, והיא ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לדרישה.
המועד להגשת הצהרת הון הוא בדרך-כלל תוך 120 יום ממועד קבלתה, ואחת ל-4-5 שנים נשלחת דרישה להגשת הצהרת הון על-ידי רשויות המס.
פירוט הצהרת ההון מכיל את הון הנישום המורכב מהנכסים (העסקיים והפרטיים) בניכוי ההתחייבויות שלו בארץ ובחו"ל. הנישום נדרש לדווח על היקף ההון הכולל של התא המשפחתי, ולכן יש לכלול בהצהרת ההון גם את בת/בן הזוג וילדי הנישום שלהם טרם מלאו 18 שנה.
שיטת הרישום בהצהרת הון הינה חשובה ומכרעת, הרישום בהצהרת ההון הוא על בסיס עלות - הפריטים בהצהרת ההון נרשמים במחיר ששולם (עלות) בעת רכישתם ולא בערכם האמיתי בשוק (שווי). כלומר, יש להציג כל נכס בהתאם לסכום ההשקעה בפועל.
לדוגמה, ניירות ערך של חברה נסחרת בעלות של 200,000 ש״ח, והשווי שלהם ליום הצהרת ההון הוא כ-400,000 ש״ח. מאחר שהצהרת ההון נערכת על בסיס מחירי עלות, נדרש ממנו להציג את ניירות הערך בסכום העלות ולכן יציגם בסך של 200,000 ש״ח בלבד.
במסגרת הצהרת ההון יש להצהיר גם על נכס שנתקבל במתנה או בירושה, אשר יירשם בהצהרת ההון בעלות סמלית של 1 ש"ח. אולם אם הושקעו בנכס כספים נוספים, יש להוסיף את העלויות בהתאם (יש לשמור מסמכים אשר קשורים למתנות וירושות).
מבט כללי על טופס הצהרת ההון ובמסגרת האמור בטקסט זה, אנו עדים לכך כי מסמך הצהרת ההון אינו מנוסח בבהירות, והוא ניתן לפרשנויות שונות. על כן, בטרם מילוי הטופס והגשתו למס הכנסה, יש לנקוט משנה זהירות ולהיוועץ עם גורם מקצועי מוסמך אודות הכנת הצהרת ההון.
איחור או אי מילוי טופס הצהרת הון, יוביל לקבלת תזכורת בדואר רשום.
בהמשך ייתכן כי בעקבות אי-היענות לבקשת הדרישות או בעקבות משלוח הדרישות, יידרשו היחידים שאליהם הגיעו הדרישות להגיש דוחות אישיים בגין מספר שנים אחורה, או לחילופין רשויות המס יפתחו תיקים למי שלא השיב. מיותר לציין אי-הגשת הדוח או השמטת פרטים מהוות עבירה על-פי פקודת מס הכנסה.
חוקי שכר
שכר ברוטו:
בהכנת המשכורת לוקחים בחשבון את כל סעיפי הסכם העבודה בין העובד והמעביד ומוסיפים להם רכיבים הקבועים בחוק, כגון: השתתפות בהוצאות נסיעה, דמי הבראה, דמי חופשה וכדומה. בנוסף, קיימים מרכיבים נוספים ייחודיים לכל מעביד: אחזקת רכב, אחזקת טלפון, ביגוד, אש"ל, וכל תוספת כספית אחרת על משכורתו הבסיסית של העובד.
שכר נטו:
לאחר חישוב הברוטו, נערך החישוב של ניכויי החובה – ניכוי למס הכנסה, לביטוח לאומי וביטוח בריאות. ניכויים אלו מחושבים על פי קריטריונים שנקבעים בחקיקה כמו: גובה השכר, מצבו האישי של המקבל, וכד׳. בנוסף לניכויי החובה, ישנם ניכויים נוספים המהווים חלק מהסכמי השכר.
כאלה הם ניכויי קופת גמל, קרן השתלמות, ביטוחי מנהלים, ניכויי מקדמות ומפרעות. שכר ברוטו בקיזוז כל ניכויי החובה והניכויים הנוספים הינו השכר נטו לתשלום. כל הפעולות הללו נערכות בדרך של הזנת נתונים למערכת השכר המפיקה תלוש משכורת.
שכר מינימום:
על פי חוק נקבע כי עובדים זכאים לתשלום שכר מינימלי שלא יפחת משכר המינימום הנהוג במדינת ישראל ומתעדכן מעת לעת. שכר המינימום נקבע לפי שני פרמטרים:
-
גיל העובד (נער- מתחת לגיל 18, מבוגר- מעל גיל 18).
-
אופן העסקת העובדים (שכר חודשי/שכר יומי או שכר שעתי).
שכר מינימום למבוגר נכון לשנת 2022 נקבע כדלקמן:
-
שכר חודשי הכולל 42 שעות שבועיות 5,300 ש״ח
-
שכר לשעה 29.12 ש״ח
-
שכר יומי 6 ימי עבודה 232 ש״ח
-
שכר יומי 5 ימי עבודה 250 ש״ח
שכר מינימום לנוער:
התשלום החוקי הנמוך ביותר אותו יכול מעסיק לשלם לנער המועסק על-ידו. מעסיק חייב לשלם את שכר המינימום על פי החוק, גם כאשר נער/ה מוכן/ה לעבוד בשכר נמוך יותר. שכר מינימום לנוער מחושב לפי שעות שבועיות בעבודה (40 שעות), או 173 שעות בחודש. שכר מינימום למשרה חלקית מחושב בהתאם לחלקיות המשרה. מעסיק רשאי לשלם לנער/ה שכר גבוה יותר.
שכר מינימום לנוער נכון לשנת 2022:
מחושב אחוז משכר מינימום למבוגר, שכר חודשי - עד 40 שעות שבועיות שכר לשעה:
-
עד גיל 16 - 21.45 ש״ח לשעה
-
עד גיל 17 - 22.98 ש״ח לשעה
-
עד גיל 18 -25.43 ש"ח לשעה
-
חניך 18.38 ש"ח*
(*) חניך הוא נער העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי מקצוע המאושרים לפי חוק החניכות.
בחודש דצמבר 2014 נחתם הסכם בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים, הקובע העלאת שכר המינימום במגזר הפרטי בלבד, ל-5,000 ש"ח על פני תקופה של שנתיים (עלה ב 01.01.17 והחל מ 2018 יוצמד לשכר הממוצע במשק).
ב-01.01.2015 עלה שכר המינימום ל-4,650 ש"ח
ב-01.08.2016 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח
ב-01.01.2017 עלה שכר המינימום ל-5,000 ש"ח
מ- 01.01.2018 יוצמד שכר המינימום לשכר הממוצע במשק.
הנהלת חשבונות
מנהל/ת החשבונות הינם הגוף האחראי על עבודת הנהלת חשבונות היומיומית הכוללת, בין היתר, הנפקת חשבוניות, הכנת משכורות, תשלומים לספקים, גביית חובות, רישומי מלאי, התאמות בנקים, ומשימות נוספות לפי אופי בית העסק.
הרישומים נעשים על פי כללי חשבונאות מקובלים הכפולה או החד-צדדית, ובנוסף, מכין מנח"ש את הדיווחים התקופתיים לפי אופי הנישום (חודשי או דו-חודשי) לשלטונות המס. בתום כל תקופה (רבעון/שנת המס) מועברים רישומים לביקורת/סקירה של רואה חשבון, המקובל על ידי השלטונות, כגורם המוסמך לאשר את הרישומים.
כעקרון כל בית עסק נזקק לשרותי הנהלת חשבונות, בעל חנות, יצרן או בעל מלאכה, חברה בע"מ, עמותה, עצמאים גדולים וקטנים, כל אלה אינם יכולים להתמודד עם ניהול עסקיהם ללא הנהלת חשבונות.
בעלי עסק בהיקפים קטנים אינם מעסיק מנהלי חשבונות במשרה מלאה אלא מוסרים את ניירות העבודה שלהם, פעם בחודש/חודשיים, לאנשי מקצוע (רואי חשבון/יועצי מס/מנהל חשבונות). כשהעסק מתפתח וגדל, נדרש בו איש מקצוע במשרה מלאה, וככל שהיקפי העבודה גדלים - נוצר צורך להוסיף בתוך העסק מנהלי חשבונות נוספים המבצעים תפקידים שונים במחלקות נפרדות.
בעסקים בהם מספר מנהלי חשבונות, לרוב ימונה מנהל חשבונות ראשי. וכאשר העסק מורכב, ממנים אדם נוסף לתפקיד חָשָב – אדם לו כפופים כל מנהלי החשבונות. החשב הינו איש מקצוע (בדרך כלל רואה חשבון) והוא בעל ראיה מערכתית מקיפה.
הנהלת חשבונות בישראל:
תעודת מנהל חשבונות אינה תעודה של מוסד אקדמי, אלא תעודה מקצועית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ״ת). ישנם 3 סיווגים:
-
סוג 1+2 – הנמוך ביותר מתאים לבעלי תפקידים שוליים ועזרה לבעל מקצוע בכיר יותר.
-
סוג 3 – מתאים לניהול עסק קטן באופן עצמאי.
-
מנהל חשבונות מדופלם - חשבונאי בכיר - הסיווג הגבוה ביותר הכולל את לימוד חוקי המס, ומתאים לניהול עצמאי של חשבונות בעסק מורכב.
תעודות אלו אינן הכרחיות, שכן להבדיל מיועץ מס או רואה חשבון רשאים גם חסרי תעודות לשמש כמנהלי חשבונות, ובמקרים רבים מעסיקים בוחרים מנהל חשבונות על פי ניסיונו ולא על סמך תעודה מקצועית.
מנהל חשבונות הינו בעל תפקיד רגיש בעסק, ולרוב יש לו נגיעה ישירה בהוצאה ובקבלת כספים, וכן הוא נחשף ללב ליבו של העסק ולמהלכים שונים הקשורים לבעלים ולעובדים. כתוצאה מכל אלו יושרו האישי ונאמנותו של מנהל החשבונות, חייבים להיות מוחלטים ונטולי ספק, עד כדי כך שישנם עסקים רבים המעבירים מועמדים לתפקיד – מבחני אמינות כמו בדיקות פוליגרף.
הוצאות מוכרות
שאלת המיליון דולר תמיד היא מהי הוצאה מוכרת?
בדיני מסים נקבע כי הוצאה מוכרת או הוצאה מותרת בניכוי, הינה הוצאה שהוצאה במהלך פעילות של יחיד או תאגיד, והיא מנוכה מהכנסותיו בעת חישוב המס שהוא חב בו.
הוצאה מותרת בניכוי הינה הוצאה שהכרחית לצורך ייצור הכנסה, הנובעת או מהוצאה שוטפת או מפחת בגין רכוש קבוע. כמו כן ישנן הוצאות נוספות המקטינות את ההכנסה החייבת כגון הפקדות בקרן פנסיה וקרן השתלמות וכן תשלומים בגין ביטוח אובדן כושר עבודה.
הגישה הבסיסית והנכונה היא לגביי הוצאה שכל מטרתה הייתה יצירת הכנסה, לדוגמה במפעל תעשייתי רכישה של חומרי גלם הינה הוצאה מוכרת, ואילו הוצאה שמטרתה הנאה פרטית של הנישום אינה מוכרת.
ההחלטה מורכבת יותר כאשר מדובר בהוצאה מעורבת - כזו שמשמשת ליצירת הכנסה וגם להנאה פרטית, כגון נסיעת עסקים לחו"ל המשולבת בנופש, או טלפון סלולרי המשמש עובד לשיחות עסקיות ולשיחות פרטיות, או הוצאות שהוצאו בגין דלק, חלפים לרכב או הוצאות מוסך. הכרה בהוצאה משמשת לעתים כתמריץ מס.
הערה חשובה:
מאחר ולכל עסק קיימות הוצאות ייחודיות שלו, אין אפשרות להכין רשימה סגורה של "הוצאות מוכרות".
ניקח לדוגמא מורה לפילטיס אשר בבעלותה סטודיו. מעבר להוצאות השכיחות אשר מופיעות במדריך זה יש לה הוצאות נוספות כגון: רכישת מזרנים, רכישת מגבות וכד'. לכן המדריך נותן קווי הנחיה כללים ולכל בעל עסק להוסיף את ההוצאות הייחודיות רק שלו.
להלן דוגמאות להוצאות מותרות בניכוי (נכון לשנת 2022):